מקור מסכת סופרים כ׳:ט׳
9 וגומרין את הלל כל שמנת ימי חנוכה בג׳ פרקים הראשונים אין משיבין ואין צ"ל לשאול בשנים האחרונים שואלין מפני היראה ומשיבין מפני השלום ומפני הכבוד ואלו הן שלשה ראשונים הללו עבדי ה׳ בצאת ישראל אהבתי שנים האחרונים הללו את ה׳ הודו לה׳ וצריך לברך בתחילתן ולקרותן בנעימה דתני ר׳ שמעון בן יהוצדק ימים שמנה עשרה ולילה אחד יחיד גומר בהן את ההלל ואלו הן שמנת ימי חנוכה וי"ט של עצרת וי"ט הראשון של פסח ולילו ובגולה עשרים ואחד יום ושתי לילות מצוה מן המובחר לקרות הלל בשני לילות של גליות ולברך עליהן ולאומרן בנעימה לקיים מה שנאמר תהילים ל״ד:ד׳ ונרוממה שמו יחדיו וכשהוא קורא אותו בביתו אינו צריך לברך שכבר בירך ברבים:
פירוש כסא רחמים על מסכת סופרים כ׳:ט׳
9 בג' פרקים הראשונים וכו'. כתב הרב נחלת יעקב בכל הפוסקי' לא מצאתי שיש חילוק בהלל בין פרקים ראשונים לאחרונים אלא דמחלקין בין ימים שגומרין לענין הפסקה דמפסיק בין פרק לפרק אבל באמצע פרק לא יפסיק: ואלו הן שמנת ימי החג ושמנת ימי חנוכה כצ"ל:
10 תוספות ושתי לילות מצוה מן המובחר לקרות ההלל וכו'. כן מנהג הספרדים וכן פסק בש"ע סימן תפ"ז. וכתבו גורי האר"י זצ"ל כי הוא מוכרח על דרך האמת. וכתב גדול אחד שאם הוא בבית הכנסת שאין נוהגין כן לקרות ההלל בבית הכנסת בלילי פסח הראשונות יכול לקרות לבדו ולברך. ומ"מ יהיה בצנעא שלא לבא לידי מחלקת. והרמב"ן ז"ל בס' הלקוטות דף י"ד ע"ד הביא בריתא שלנו לסייע לריב"א ז"ל רבא דרביה ושקיל וטרי ע"ש ועמ"ש אני הדל ביוסף אומץ סי' ע"ט דף נ"ה ע"ד בס"ד. וק"ק על רבינו מהר"י ן' מיגש בתשו' סי' מ"ד שלא זכר בריתא שלנו וישבתי קצת במחב"ר סי' תפ"ז ע"ש: